מאמר זה מציג את הגידול המהיר שהתרחש בשימוש בשיטות איתור מתקדמות
כדוגמת מערכת האיכון העולמית )GPS )ואיכון מכשירי טלפון נייד לצרכי מחקר
אקדמי ויישומי בעשור האחרון עם דגש על תחום הגיאוגרפיה והתכנון העירוני.
שיטות האיתור מספקות לחוקרים נתוני זמן-מרחב ברזולוציה ובכמות כמותן לא
הכרנו בעבר, ובכך הן פותחות אפשרויות מחקר חדשות ומרתקות שיכולות לסייע
למתכנני ערים, מתכנני תחבורה וקובעי מדיניות שונים. המאמר מציג בקצרה את
שיטות האיתור הזמינות כיום ודן ביתרונות הגלומים באימוץ נתוני מיקום מדויקים
ממקורות שונים. אחת ההבטחות הגדולות ביותר, שככל הנראה יקדמו את התחום
עוד יותר, היא החדירה המהירה של טלפונים חכמים )smartphones )לה אנו עדים
בשנים האחרונות. אלו מספקים לנו מקור בלתי נדלה של מידע מרחבי ותוכני אשר
יכול להשפיע פעם נוספת על האופן שבו אנו אוספים נתונים לגבי ההתנהגות של
אנשים במרחב ועל האופן בו אנו מתכננים.
נגישות, בעיקר לתחבורה ציבורית מהווה נדבך חשוב במדיניות תחבורה מקיימת.
מרבית המדדים להערכת נגישות בספרות מבוססים על רזולוציה מרחבית גסה יחסית
של שכונות או אזורי תנועה. באמצעות כלי חדש מבוסס ממ"ג, אנו מראים כיצד
ניתן להעריך נגישות מבית לבית, הדומה יותר לתפיסת האדם את הניידות במרחב.
אנו מחשבים את הנגישות היחסית בין רכב פרטי לתחבורה ציבורית על בסיס זמני
ומסלולי הנסיעה, כולל זמני הליכה והמתנה בתחנות. כל זאת ברזולוציה מרחבית
של בניין בודד. היישום מנצל את התכונות המתמטיות של בסיס נתונים מבוסס גרף
לצורך בניית מפות נגישות ברמת רזולוציה גבוהה לכל עיר במטרופולין תל-אביב. אנו
מראים את היישום עבור ניתוח של הנגישות בעיר תל-אביב-יפו והשוואת הנגישות
היחסית לפני ואחרי הרפורמה ברשת התחבורה הציבורית של 2011 .התוצאות מראות
כי ללא התחשבות ברזולוציה הגבוהה לא ניתן לבצע הערכה נכונה ולא מוטה של
תרומת הרפורמה לנגישות בגלל רמת השונות הגבוהה בתוך אזורי התנועה. בנוסף
אנחנו מראים כי היישום מאפשר חישוב של שוויוניות בנגישות באמצעות מדדי
שוויוניות. אלו מראים כי הרפורמה תרמה להעלאת הנגישות הממוצעת לנסיעות בעיר
תל-אביב-יפו, ושיפור קל בשוויוניות, בעיקר עבור משכי נסיעה ארוכים יותר.
מאמר זה מדגים כיצד ניתן לייצר נתונים גדולים )Data Big )סינתטיים ממידע
אדמינסטרטיבי סטנדרטי וכיצד ניתן להשתמש בהם בכדי להתמודד עם אתגרי
התכנון בעקבות אסון עירוני. ראשית תהליך ייצור המידע הוא בפירוק יחידות
אדמיניסטרטיביות באמצעות שכבת מבנים מרחבית לכדי ייצוג של משקי-בית
ופרטים. לאחר מכן, משקי-הבית והפרטים מאופיינים באמצעות משתנים סוציו-
אקונומיים ומשולבים במודל מבוסס-סוכנים בכדי לייצר דינמיקות עירוניות בזמן
ובמרחב. במסגרת המודל, סוכנים, המאופיינים בהכנסה ותכונות סוציו-אקונומיות
וממוקמים במבנים, נמצאים באינטראקציה אחד עם השני ועם הסביבה הבנויה.
סביבה זו מורכבת ממבנים המאופיינים במונחים של שימושי-קרקע, שטח-רצפה
וערך. אינטראקציות אלה מונחות על ידי חוקים התנהגותיים פשוטים ומערכת תמחור
מגורים דינמית ומתבטאות בהחלטות מיקום של הסוכנים ובשינויים למערך שימושי
הקרקע. תהליך פירוק המידע כולל מעבר ממסד נתונים המתאר מאות או אלפי יחידות
מרחביות בלבד, למאגר המכיל מידע על מליוני מבנים ופרטים בזמן ובמרחב. אי לכך,
הנתונים שנוצרים בתהליך דו-שלבי זה הנם 'גדולים' במובן של נפח, מגוון ורב-גוניות
ומאפשרים לאכלס ולהעשיר שכבות שונות של מידע מרחבי עם תכונות סינתטיות.
השיטה מודגמת בהקשר של רעידת אדמה היפותטית במרכז ירושלים. הדמיית רעידת
האדמה יוצרת מאגר נתונים המכיל דינמיקות מרחביות ועיתיות ברזולוציה גבוהה
עבור שינויים כלכליים, תפקודיים וחברתיים. בחינת נושאים אלו על בסיס המאגר
מאפשרת זיהוי השפעות ארוכות-טווח הנובעות מהזעזוע הזמני ומתרחשות ברמה
מיקרו-מרחבית. הנגשת עושר המידע המתקבל ככלי עזר לקבלת החלטות ושיתוף
הציבור הרחב מהווה אתגר ואנו מדגימים כיצד ניתן לבצע זאת באמצעות מיפוי דינמי
מבוסס-רשת.
למידע יש תפקיד מכריע בתהליכי קבלת ההחלטות בתחומי תכנון התחבורה, ניהול
התנועה וקידום יעדי מערכת התחבורה. מקומה של המדיה החברתית כמקור מידע
חדשני, היכול להעשיר ולהשלים מקורות מסורתיים, קיבל הכרה בתחומי חיים רבים.
כפועל יוצא, מאמצי מחקר מוכוונים בשנים האחרונות לבחינת הפוטנציאל הטמון
בזירת המדיה החברתית לשיפור המידע המשמש את מתכנני התחבורה, מנהלי
התנועה וקובעי מדיניות התחבורה, והתוצאות הראשוניות המתקבלות ממחקרים
אלה מספקות ראיות מעודדות ליכולת לנצל פוטנציאל זה. בו בזמן, עדיין קיימים
אתגרים רבים הדורשים מענה על מנת להבטיח את מהימנות המידע המופק מהתוכן
של מדיה חברתית, בפרט לאור האופי הבלתי מובנה של מרבית התוכן האגור במדיה
החברתית.
מאמר זה סוקר את הקטגוריות השונות של מדיה חברתית, מאפייני התוכן האגור
בה, וכיצד מאפיינים אלה משתקפים בתוכן הנוגע למערכת התחבורה ובאופן הגדרת
המטרות המנחות את תהליך הפקת המידע התחבורתי. דוגמאות מאתרי מדיה
חברתית בארץ משולבות במאמר על מנת לבסס את ההכרה כי תחום זה רלוונטי גם
למקבלי ההחלטות בתחום התחבורה בישראל.
הספרות העדכנית בתחום נסקרת, ומקרה בוחן המתמקד בהפקת מידע מציוצים
של נוסעים למשחקי כדורגל של קבוצת ליוורפול מתואר ביתר פירוט. מקרה בוחן
זה מבוסס על שילוב בין הבנת הצרכים בתחום התחבורה ובין הטכניקות הקיימות
בתחום כריית המלל. התוצאות מעידות על היכולת להפיק נפח משמעותי של מידע
הרלוונטי לקבלת החלטות תחבורתיות.
על מנת לחשוף את קצה הקרחון של הפערים שעדיין יש לסגור על מנת לנצל את מלוא
הפוטנציאל של המדיה החברתית כמקור מידע לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות
בתחבורה, נסקרים האתגרים שגישה זו מציבה ובפרט בתחום האונטולוגיות, הניתוח
הרגשי וזיהוי המיקום. תרומתו של מאמר זה הוא בפריסת התרומה האפשרית
והאתגרים הטמונים בהפקת מידע תחבורתי ממדיה חברתית ובאיתור הכוונים
להמשך המחקר בתחום זה.
במאמר זה נעשה שימוש בנתוני רשתות סלולאריות לשם ניתוח פעילות מרחבית.
מטרת המחקר היא להציג את האפשרויות והתרומה הפוטנציאלית הקיימת בשימוש
בנתונים סלולאריים לצרכי תכנון. עד כה, מרבית הנתונים על הפעילות המרחבית כגון
יוממות, נסיעה למטרות פנאי וקניות התבססו על נתונים שנאספו במסגרת מפקדי
אוכלוסין וסקרים שונים. נתונים אלה הקיפו חלק מצומצם של האוכלוסייה ומסגרות
הזמן בין איסוף הנתונים לבין זמינותם למטרות מחקר אפשרו ניתוח של התופעות
זמן רב לאחר מדידתן. בשנים האחרונות, השימוש הנרחב בטלפונים חכמים חושף את
התועלות הרבות שניתן להפיק מהמידע המצטבר במערכות התקשורת הסלולארית.
במחקר זה נעשה שימוש בנתוני הרשת הסלולארית שנאספו ועובדו על ידי חברת
סטארט-אפ ישראלית )טרנדאיט(. אחד היתרונות של הנתונים הסלולאריים הוא
האפשרות לזהות את מקומות הלינה/המגורים של המשתמשים והמקומות בהם הם
שוהים במהלך היום. ניתוח הפעילות במע"ר מטרופולין תל-אביב בעזרת ביג דאטה
)data big )מאפשר זיהוי ואומדן תופעות מוכרות תוך התבססות על נתונים אמפיריים
וזאת באמצעות הגדרת יחידות גאוגרפיות ופרקי זמן המותאמים לצרכים ספציפיים.
מילות מפתח: רשת סלולארית, טלפונים חכמים, ביג דאטה, פעילות מרחבית, מרכז
עסקים ראשי, תל-אביב.
התוכנית לפיזור האוכלוסיה שהוכנה על ידי הועדה הבין משרדית בשנת 1963 הציעה
לרכז את המאמצים באוכלוסיה העירונית והציגה מדיניות המכוונת לחיזוק ערי
הפיתוח ובמיוחד אלה הנמצאות באזורים המרוחקים של הארץ. דו"ח הועדה מצביע
על כך שהמיגבלות על האפשרויות לפיתוח ההתיישבות החקלאית היו ידועות.
כמו כן מצביע הדוח על כך שהועדה הכירה בכך שבשנות החמישים הוקמו באזורים
המרוחקים יותר מידי יישובים עירוניים שהיו יותר מידי קטנים.הועדה הציעה
להתרכז – בשנים עד 1970 – בחיזוק הערים הקיימות, להגדיל את האוכלוסיה בהן,
ולהגיע בהקדם ליעד מינימלי של 000,10 תושבים בכולן. הועדה הציעה לא להקים
ערים חדשות עד שהערים הקיימות תגענה לגודל המינימלי.
This article presents the dramatic growth in the use of advanced
tracking technologies such as Global Positioning Systems (GPS) and
advanced mobile phones—known as smartphones—for academic
research in the last decade, with an emphasis on geography and urban
planning. Tracking technologies supply researchers and planners with
continuous high resolution data in time (up to seconds) and space (up
to few meters); this opens up new possibilities for basic research and
applicative implementations that can assist academics, urban planners,
transportation planners and other stakeholders.
The fast penetration of smartphones in recent years will have a
significant impact on the way we will implement tracking technologies
in the future. We discuss how these devices can be employed in
research, tracking individuals in time and space and functioning as
location-aware survey tools in real time, among other things. We also
engage in a debate over the advantages, disadvantages, and limitations
of smartphones in this context, and highlight new research trends that
are beginning to appear following the introduction of smartphones.
Accessibility, particularly for users of public transport, is an important
consideration in sustainable mobility policies. Various accessibility
measures have been suggested in the literature, most at coarse
aggregate spatial resolutions of zones or neighborhoods. Based on
recently available urban GIS, we suggest that accessibility can and
should be measured from the viewpoint of a human being traversing
the transportation network from one building as origin to another at
the destination. We estimate transport accessibility by car and by public
transport based on mode-specific travel times and corresponding paths,
including walking and waiting, at the resolution of individual buildings.
Our application utilizes graph databases and parallel computing to
allow fast construction of high-resolution accessibility maps for an
entire metropolitan area with its 100-1000K buildings.
The application is tested and applied in a case study involving the
evaluation of the 2011 bus line reform in the city of Tel-Aviv.
Specifically, we demonstrate that the reform increased both the
average accessibility for the entire city and had a minor impact on
its equity mainly attributed to longer trips. Still the reform increased
accessibility, mainly to origins which previously had lower accessibility
levels. The results further show essential dependence of accessibility
estimates on spatial resolution - unless spatially explicit representation
of the trip is enabled, biased estimates can arise. The new approach
and fast computational method can be employed for investigating the
distributional effects of transportation infrastructure investments and,
further, for interactive planning and agent-based simulation of the
urban transport network.
This paper illustrates how synthetic big data can be generated in order
to meet the planning challenges of urban recovery in the aftermath of a
disaster. Small areal statistical units are decomposed into households and
individuals using a GIS buildings data layer. Households and individuals
are then profiled with socio-economic attributes and combined with an
agent based simulation model in order to create dynamics. The resultant
data is 'big' in terms of volume, variety and versatility. It allows for
different layers of spatial information to be populated and embellished
with synthetic attributes. The data decomposition process involves
moving from a database describing only hundreds or thousands of
spatial units to one containing records of millions of buildings and
individuals over time.
The method is illustrated in the context of a hypothetical earthquake
in downtown Jerusalem. Agents interact with each other and their built environment. Buildings are characterized in terms of land-use, floorspace and value. Agents are characterized in terms of income and sociodemographic attributes and are allocated to buildings. Simple behavioral
rules and a dynamic house pricing system inform residential location
preferences and land use change, yielding a detailed account of urban
spatial and temporal dynamics. These techniques allow for the bottomup formulation of the behavior of an entire urban system. Outputs
relate to land use change, change in capital stock and socio-economic
vulnerability. Delivering the data to planners and the informed public is
facilitated through a dedicated dynamic mapping web site.
In this paper we use cellular network data to examine spatial activity. So
far, the majority of data on spatial activity such as commuting and travel
for leisure and shopping purposes were based on census and/or survey
data. Normally, data was based on a limited number of participants and
the time interval between data collection and its release for research
resulted in a time gap between actual identification of a phenomenon
and its analysis. Using data stored in smartphones is of great potential
for research and application in the planning discipline. In this paper we
use data obtained from a start-up company that monitors the activity
of cellular network data in Israel. This type of big data enables the
identification of place-of-residence and activity patterns of smartphone
users. By focusing on the metropolitan CBD of Tel Aviv, we analyze
the spatial activity of visitors and provide empirical evidence for wellrecognized but ill-documented processes.
In this paper we use cellular network data to examine spatial activity. So
far, the majority of data on spatial activity such as commuting and travel
for leisure and shopping purposes were based on census and/or survey
data. Normally, data was based on a limited number of participants and
the time interval between data collection and its release for research
resulted in a time gap between actual identification of a phenomenon
and its analysis. Using data stored in smartphones is of great potential
for research and application in the planning discipline. In this paper we
use data obtained from a start-up company that monitors the activity
of cellular network data in Israel. This type of big data enables the
identification of place-of-residence and activity patterns of smartphone
users. By focusing on the metropolitan CBD of Tel Aviv, we analyze
the spatial activity of visitors and provide empirical evidence for wellrecognized but ill-documented processes.
The population dispersal plan that was prepared by the Interministerial
Committee in 1963 proposed focusing efforts on the urban population.
It presented a policy for strengthening the development towns,
especially the distant ones. The Committee's report shows awareness of
the resource constraints on agricultural settlement development, and
recognition that too many urban settlements, which were also too small,
were founded in peripheral areas during the 1950s. The Committee
proposed concentrating on reinforcing the existing cities in the years
to1970, increasing their residents to reach their target populations of
10,000 as soon as possible, and advised against establishing any new
towns until the existing cities reach their minimum target populations.