כמדי שנה כנס איגוד המתכננים היווה אבן שואבת לראשי ערים ורשויות מקומיות. במושב המליאה כיבדו אותנו בנוכחותם ראשי עיריות באר שבע וחיפה.
רוביק דנילוביץ פתח בהתרסה כלפי כותרת הכנס: החיים מחוץ לתל אביב – לא כל כך הבנתי למה התכוונתם? העולם היום הוא עולם אין בו מרכז אחד, אין עיר אחת בארץ או בולם שצריך להסתכל עליה ולומר ככה צריך להיות. באר שבע לא יכולה ולא צריכה להיות תל אביב, עם ההזדמנויות שלה, האוכלוסיה שלה, הקרקע שלה, היא צריכה ליצור הזדמנויות למטרופולין שונה.
באר שבע הגיעה לנקודה מאוד מרכזית עם הפקדת התכנית מתאר החדשה, לי היא עושה כאב בטן, קשה לי עם תוכניות ממוסגרות כי מה שנכון היום לא יהיה נכון בעוד 10 שנים. לפעמים צריך להיות פחות מגובשים בתפיסות ישנות, צריך להתעקש לעשות את הדבר הנכון לעכשיו. להגיד מה יקרה בעוד עשור אני לא יודע. אלו שמגיעים מבחוץ יודעים להגיד לנו בדיוק מה צריך להיות אצלנו, אותי זה מעצבן. הדברים הכי טובים שקורים לנו כנציגי ציבור באים בזכות הדברים הבלתי מתוכננים וצפויים.
לאחר מכן ראיינה העיתונאית והפובליציסטית מירב מורן מדמרקר את ראש העיר החדשה של חיפה, המתכננת עינת קליש רותם. אי אפשר היה שלא לפתוח בברכה, או כפי שאמרה מירב: מירב: שהחיינו וקיימנו שיש לנו ראש עיר שהיא גם מתכננת ערים סופסופ זה קורה לנו. אז הציפיות הן גדולות. אנו בדיוק ב-100 יום מהעברת השרביט. על כך ענתה קליש רותם : לא היו לי אפילו 100 דקות של חסד. והמשיכה: אתם בטח חושבים שהבעיה הכי קשה בחיפה זה זיהום האויר. הבעיה הכי קשה מבחינת התושבים היא – חניה. כל יום מתווספות מכוניות לעיר ומקומות חניה מתמעטים. המצוקה הולכת וגדלה. אחד הדברים שאני מתכוונת לעשות זה להעביר את תושבי חיפה סדרת חינוך שחניה עולה כסף ושאנו חייבים לעבור לתחבורה ציבורית. הדבר הכי גדול שאני צריכה לעשות זה להרים מערכת תחבורה ציבורית מצויינת ואז ללמד שחניה עולה כסף. זה הולך להיות קשה משאול אבל זה מה שיהיה, בסוף תושבי חיפה לא יחנו בלי לשלם. המטרונית זה רעיון טוב עם מימוש פחות טוב. זה עלה מיליארד וחצי שח לא ברור על מה. אני מתכוונת לעשות תחבורה ציבורית יעילה בהרבה שתעלה פחות, ביקשתי לבדוק את התכניות של המטרונית והם כבר חושבים שאני רוצה לבטל אותם.
בהתייחסותה לנושא נמל המפרץ אמרה: הבעיה הקשה שלי זה היא שלמטרופולין חיפה יש רק שדה תעופה קטן כמו של אי קטן ביוון, שדה קטן במיקונוס מביא 2 מיליון תיירים שיכולים להביא אופציות כלכליות ענקיות לעיר. נמל הסחורות הסיני שם לזה טריז ולא יאפשר לזה לקרות, בגלל כמה עשרות מטרים בודדים, והוא לא טומן בחובו דבר לתושבי חיפה. צריך לחסוך כאן מיליארדים למדינת ישראל. יש בממשלה אטימות מוחלטת . אני לא רוצה להרוס את מה שהם רוצים לתכנן אבל כן לעזור למטרופולין של חיפה, כשאין רצון להדברות אזי אנו חייבים לומר להם שהם חייבים לראות את העיר שלנו
לשאלתה של מירב מורן איך יבואו יזמים לחיפה? ענתה - ההנהגה הקודמת של העיר הביאה הרבה מאוד יזמים, בחשיבה ספורדית לחלוטין, ניסיון לאתר הזדמנויות, מישהו ירש דירה מסבתא שלו ויוזם שם מגדל זה היזמות שהיתה בחיפה עד היום, אנו מנסים להוביל חשיבה מערכתית, מדיניות; תמא 38, ופינוי בינוי – שניהם אינם התחדשות עירונית אלא מנגנונים שהמדינה המציאה כי היא לא מבינה מה זה התחדשות עירונית, התחדשות עירונית היא חברתית והנדלן רק מתווסף בהתאם. מי שבא עם רעיון להקים במקום מסוים מגדל, כבר לא נכנס אלי לחדר. אנו נממש את החזון שלנו לעיר ומי שירצה להצטרף מוזמן וכל המדינה תגיע אלינו אני אומרת לכם.
ח.פ. 2000 עומד להתפרסם בשבוע הקרוב, אני וראה זאת ברגשות מעורבים, לפחות האי ודאות מצטמצמת אבל באותו יום שיפרסמו את התכנית אני מתכוונת להוביל תוכניות לתיקון. הדר היא התל אביב של חיפה מבחינת ארכיטקטורה, אבל מבחינת המבנה האורבני זה היה צריך להיות המרכז המסחרי והעסקי של חיפה, פעם זה היה המרכז שכולנו הגענו אליו לראות קולנוע ולעשות קניות, זה נעלם וזה חייב לחזור. יש לנו מלחמות קשות עם ריבוי הקניונים, ולשמחתי חלק מהתושבים מתחילים להצביע ברגליים. הדר תהייה רובע המגורים הצעיר והבועט, אני החלטתי לעמוד בראש תאגיד קהילת הדר כי אני רואה בו חשיבות .
אני עזבתי את המקצוע שלי בכדי לעזור למקצוע שלי. הרבה דברים משמעותיים מבחינה תכנונית יצטרכו לקרות באזור אצלנו. אני החלטתי להתנתק מועדות התכנון והבניה. תמיד נהוג שראש העיר הוא יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ואני החלטתי להעביר גם את הועדה המקומית לסגן שלי. לעשות הפרדה. דווקא כי אני מגיעה מהמקצוע וקשה לעשות את ההפרדה הזו. הבעיה שנוצרה לחיפה בגלל חברת נמלי ישראל זה בגלל שלא היתה הפרדה בין הפוליטיקה לועדות התכנון והפוליטיקאים התערבו יורת מדי. קל לי לחשוב שהתיישבתי בכיסא מהנדס העיר אסור לי ליפול לשם, אני צריכה לעשות מדיניות ולהוביל החלטות לא לשבת על כסא של מישהו אחר.
אני חושבת שאין די מתכננים ואדריכלים בפוליטיקה, אנחנו המתכננים אנו אנשים שלמדו להסתכל לעתיד ולפנטז ולחלום על חיים אחרים טובים יותר, מתכננים הם אנשים אופטימיים, מי שמתכנן לעתיד רוצה בטוב, אנו יודעים לחשוב אסטרטגית להסתכל קדימה ולספור עד 10 וסבלנות אחד הדברים שלפוליטיקאים אין. זה מה שאנו צריכים להכניס לפוליטיקה - היכולת להסתכל רחוק יותר.
