בימים האחרונים התעורר כנראה בגן העדן צורך דחוף, אמנם קצת באיחור, לערוך תמ"ש (תכנית מתאר שמיימית) חדשה, מותאמת לצורכי המאה ה-21. מאחר ומלכות השמיים פטורה מחובת מכרזים, נעשתה בחירת המתכנן במהירות על-סמך כישוריו וניסיונו המוכחים.
כך נלקח אדריכל רפי לרמן בחטף, ללא ראיון מוקדם/הצגת תיק עבודות, משולחן עבודתו שברחוב יגאל אלון 120, תל אביב, אל הספירה העליונה.
לו נשאלתי, יכולתי לפרט אודותיו ולהוסיף כי עדיין נותרה לו לא מעט עבודה לבצע בספירה הארצית. שכן מניסיוני למדתי כי רק מתי מעט חוננו כמותו בסגולה לעבד ולייצר ממצבור של נתונים, המלצות ורעיונות תכנית של ממש ועוד אפילו לפי חוק התכנון והבנייה.
גז/13- גני הדר
את אדריכל רפי לרמן הכרתי לראשונה בסוף שנות השבעים כשעברתי משולחן השרטוט אל כובע המבקר בתפקיד ראש צוות תכנון בלשכת התכנון המחוזית מרכז.
באותה עת ההתייחסות לכל תכנית שהוגשה לוועדה נגזרה מתכנית המתאר המחוזית למחוז המרכז תמ"מ/3, על אף שתכנית זו טרם אושרה סופית.
את פרסום אישורה הסופי של תמ"מ/3 עיכבו 3 התנגדויות שהגיעו עד בג"צ: התכנית ביטלה "תכניות וותיקות" לישובים עתידיים בקרקע חקלאית, בחלקן כאלו שנערכו עוד לפני מלחמת העולם השנייה וכללו חלוקה למגרשים (פרצלציה) שנמכרו ליהודים ברחבי העולם. מבין הבולטות ביניהן הייתה (גז/13) "גני הדר" שליד קיבוץ "נען". בעקבות החלטת הבג"צ הוטל עלי לטפל בהכנת תוכנית החדשה לישוב כפרי קהילתי במקום הפרצלציה המקורית. התכנית הייתה אמורה לכלול מספר מצומצם של חלקות מיועדות למגורים לבעלים המעבדים חלקות חקלאיות באזור. מולי ניצב, לוחץ בלי הרף, גדי אהרונסון, חקלאי, הנציג הנמרץ של בעלי הקרקע והמתכנן מטעמם אדריכל רפי לרמן.
לא שכחתי את הסיור שעשיתי עימם בשטח. למרות שגדלתי בפתח-תקווה בבית של חקלאי ופרדסן וחשבתי שאני יודעת חקלאות מהי, התגלו לי, לפני כ-30 שנה, נופי חקלאות חדשה: השקיה ודישון באמצעות חישה אלקטרונית וחקלאים חדשים. גמעתי במלוא העין מטעים מרהיבים מגודרים בשיחי בגונווילייה שיובאו מקנייה ופרחו בשלל צבעים ונוכחתי שאין תחליף ל"ביקור במקום".
תכנית הישוב החקלאי "גני הדר" אושרה והישוב הוקם.
תמ"א/28 – קול אמריקה
במאי 1986, שנתיים לאחר שנדדתי ממחוז המרכז למינהל התכנון בירושלים, לתפקיד הממונה על תכנון ארצי, נקראנו, מנהל מינהל התכנון ואנוכי, ללשכתו של המנכ"ל ויו"ר המועצה הארצית מר חיים קוברסקי. התבשרנו כי ממשלת ישראל סיכמה עם ממשלת ארצות הברית להקים בערבה תחנת ממסר של "קול אמריקה" וכי הוחלט שהמסלול התכנוני המהיר להקמתה יהיה באמצעות תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת. תחנת הממסר תוכננה להיות מבין הגדולות בעולם ונועדה לשדר למרכז אסיה, מזרח אירופה ומזרח אפריקה כדי לסייע לארה"ב במלחמה הקרה. חיל הקשר כבר ביצע עבודה מוקדמת והמליץ על אתר שענה על התנאים הפיזיים הנדרשים להקמת התחנה. ממשלת ישראל הקימה לעניין זה את מינהלת "תומר", יחידת סמך במשרד התקשורת, שהייתה בקיאה בהיבטים הטכניים של תחנת ממסר אבל ידעה מעט מאד על הליכי התכנון ושכרה לשם כך את שרותי התכנון של משרד לרמן-אדריכלים.
שמחתי על כך שלראשונה ניתנה לי ההזדמנות לרכז עריכת תכנית ארצית חדשה מתחילתה ועם מתכנן מוכר לי משכבר.
המהלך נועד להתבצע בדפוס ההתנהלות והתפקוד של מינהל התכנון באותה עת: ספק של הלוגיסטיקה הפרוצדורלית עבור משרד/יישות ממשלתיים המעוניין בפרויקט כלשהוא.
מנהלת "תומר" ייצגה בנחישות מופרזת את הדרישה שהציבה הממשלה לאשר את התכנית בדחיפות, תוך התעלמות מכך שהתחנה מיועדת לקום בערבה מתחת לנתיב הנדידה הראשי של הצפרים וכי השלכותיה לא נסקרו עד תום. זאת בניגוד לעמדות המקצועיות הן שלי והן של המתכנן רפי לרמן. הדיונים האינטנסיביים בתכנית נמשכו כחמש שנים עד שב-1991 בג"צ כפה על מינהלת תומר עריכת הסקר במשך 4 עונות נדידה. אלא שעם תום הסקר הסתיימה גם המלחמה הקרה, לא היה צורך בתחנת הממסר ולא היה צורך בתכנית.
ההליך המורכב של עריכתה היה שיעור מאלף בפרוצדורות חוק התכנון והבנייה, במינהל ציבורי וביצירת יחסי אימון מקצועי בין המתכנן המבצע לבין המתכנן מטעם מוסד התכנון.
תמ"א/31-תכנית מתאר ארצית לבניה, פיתוח וקליטת עליה
היום, קרוב ל-30 שנה מאז החל גל העלייה מבריה"מ לשעבר, ברורים כשמש תרומתה והישגיה של תמ"א/31 בקליטת העולים ובקפיצת המדרגה הענקית שעשו הכלכלה, התשתיות והתרבות מאז. פרויקטים כמו כביש 6, נתב"ג 2000, נמלי הים, הרכבת, פיתוח מטרופוליני לצד השמירה על השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע, כולם נהגו/נדחפו ע"י התמ"א. צוות התכנון יזם אפילו גם את העצה שניתנה בשעתו ל"קבינט הדיור" לוותר על מיסוי דמי השכירות כדי לחשוף לשוק היצע נסתר של דירות ובכך נוספו פתרונות דיור של 100,000 יח"ד שהיו סמויות מהעין.
התוכנית הארצית הראשונה, תכנית האב שפורסמה בספר "תכנון פיסי לישראל", הוכנה עם הקמת המדינה בשנות ה-50 המוקדמות. מטרות העל של התכנית היו: ביטחון, בניית אומה, כיבוש השממה, עבודת כפיים ו"הבטחת מזון". הדרך להשיג יעדים אלה הותוותה בתכנית האב באמצעות פיזור האוכלוסייה.
בשנות ה-70 השתנו תפיסות העולם וגישת התכנון. לצד ההפרטה של חלק מתפקידי הממשל מצא העולם המערבי את עצמו במשבר סביבתי המחייב התערבות. המודעות לכורח לנקוט באמצעים לשמור על הסביבה חדרה לאיטה גם לישראל. בשלהי שנות ה-80, בעולם שמבוסס על כלכלת שוק חופשי, דינמי, נותרה כלכלת ישראל מדשדשת מאחור. היעדר חשיבה כוללנית הביאה את ישראל להמשיך ולדבוק באמצעי פיזור האוכלוסייה ולראותו כיעד העיקרי של התכנון.
מבין 4 הצעות להכנת תמ"א 31 שהתקבלו במכרז פומבי נבחרה ההצעה שבראשותם של עדנה ורפי לרמן והצוות החל עבודתו באופן פורמאלי ביום חתימת החוזה ב-1.1.1991. צוות התכנון מנה 25 מומחים בתחומים שונים כשרפי משמש "אינטגרטור"- המתכנן המוביל המשלב בין התחומים. עדנה ה"שוט" - אחראית על ריכוז המאמצים ויצירת התפוקות. מאותו רגע החל המרוץ נגד הזמן, כבעבודת קודש, מבלי להתחשב בסקאדים שנורו לעבר תל-אביב ב"מלחמת המפרץ" ובשלגים הכבדים שירדו באותו חורף בירושלים.
בשלהי קיץ 1991, לאחר שעברו "תשעה ירחי לידה" אימצה המועצה הארצית את ארבעת העקרונות הראשיים שהציעה תמ"א 31-תכנית מתאר ארצית לבנייה, פיתוח ולקליטת עלייה.
עקרונות אלו שינו את פרדיגמת התכנון שליוותה את מדינת ישראל במשך 40 שנה ויותר. כל עקרון מתייחד בכך שהוא תוצר של שקלול רב-גורמי: הוא התגבש תוך כדי תהליך עבודה במקביל על מרכיבים שונים בתכנית, עקב בצד אגודל. עקרונות אלו משולבים זה בזה ועוסקים באוכלוסייה, תעסוקה, תשתיות ואיכות החיים והסביבה בראייה לטווח קצר ובינוני מבלי להתנתק מהשלכותיהם על הטווח הרחוק.
העיקרון הראשון: שינוי במדיניות פיזור האוכלוסייה
העיקרון השני: פריסה מטרופולינית
העיקרון השלישי: שטחים פתוחים ואיכות סביבה
העיקרון הרביעי: תשתיות, תשתיות, תשתיות...
התכנית אושרה בממשלה ב-17.1.1993. אך אישור "תכנית הפיתוח" התקציבית המלווה את תמ"א 31 במעמד של "החלטת ממשלה" נדחה בשל התנגדות שר האוצר.
תמ"א/31 מעקב ובקרה
בהחלטה בה המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לממשלה לאשר את התכנית (4.8.1992) היא ביקשה להפעיל בהקדם את ועדת המעקב, הבקרה והעדכון וכן בקשה להגיש לה דו"ח ראשון בתום 6 חודשים ממועד הישיבה. הוועדה הוקמה והופעלה לראשונה כבר בחודש מרץ 1993 זמן קצר לאחר אישור התכנית. ראשי צוות התכנון החיצוני שזכה במכרז לביצוע העבודה היו האדריכלים רפי לרמן ודן איתן. במהלך תקופת המעקב, הבקרה והעדכון הגיש הצוות 4 דו"חות שנתיים למועצה הארצית ולבסוף, בחודש יולי 1999, דו"ח מסכם כולל.
האידיליה לא נמשכה זמן רב. מאז קיץ 1992 הופסק הייצור הממשלתי של דירות וב-1993 צלל מספר התחלות הבנייה. באביב 1994 נרתם ראש הממשלה יצחק רבין לטפל בירידה בהתחלות בנייה למגורים. הצוות חזר והמליץ למועצה הארצית להציע לממשלה לבצע מדיניות מיסוי כוללת ובה הצעדים הבאים:
המעקב גם הראה שהמלצת התכנית שעל הממשלה להשקיע בדרום הארץ על-ידי פיתוח תשתיות הנדסיות ברמה גבוהה, הקמת מוקדי תעסוקה והעתקת פעילויות מרכזיות של משרדי הממשלה למטרופולין באר-שבע לא בוצעה בהיקף הראוי.
כך הפך צוות התכנון למעקב ובקרה למטרה עליה תלו משב"ש וממ"י את הסיבות לכישלונם לייצר את יחידות הדיור הדרושות...
המעקב אחר תמ"א/31 העלה 9 נושאים תכנוניים ראשיים המחייבים התייחסות לתקופה שמעבר לאופק התכנון המקורי של תמ"א/31. המועצה הארצית אימצה נושאים אלה בהחלטה מיום 3.9.1996 תחת הכותרת "קווים למדיניות הפיתוח לעשור הקרוב" וביקשה כי הם ינחו את הכנת תכנית לטווח הארוך. חלק מקווי מדיניות אלו ניתן לזהות ולמצוא היום בתמ"א/35.
לכישוריו ולחותמו של אדריכל רפי לרמן בתחום התכנון הארצי, המטרופוליני והמחוזי אין מתחרים: התמ"אות של נתב"ג, גפ"מ, חוף הים, איתור שדה תעופה בינלאומי חלופי, ועוד. תכנית למטרופולין תל-אביב. תמ"מ 5 למחוז תל-אביב, תמ"מ 1/30 למחוז ירושלים.
תיקצר היריעה למנות את כל פירות השותפות המקצועית הפורה של רפי עם עדנה אשתו ושותפתו לחיים.
סקרים ותכניות:
סקר ותכנון אזורי לרמת הגולן ולדרום סיני לאחר מלחמת 67, תכנון ימית ורצועת עזה, תכנון הפריסה בנגב לאחר פינוי סיני, שדה התעופה בתל-מלחתה והסדר התיישבות הבדואים.
שכונות ומבנים:
מרכז המבקרים במצפה רמון, מגדל האשפוז של בי"ח איכילוב, מבני מחקר ומעבדות במכון וייצמן ובפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, קריות תעסוקה, שכונות מגורים ומבנים לרוב.
יהי זכרו ברוך!
