"לפי התחזית, בעוד 30 שנה יחיו במדינת ישראל 15 מיליון תושבים. אנו נוסיף ונהיה המדינה הצפופה ביותר. לכן התחדשות עירונית תעמוד במרכז סדר היום התכנוני. אנו צריכים לבנות כמו מנהטן ולא כמו לוס אנג'לס. אנו מעריכים שיש פוטנציאל לחצי מיליון יחידות דיור בהתחדשות עירונית במחוז המרכז. השכונות המוזנחות ביותר תהיינה האטרקטיביות ביותר יד אליהו, שכונת שפירא, הדר וקטמון שכונות בנות 70 עד 100 שנה הנמצאות במרכזי הערים הגדולות ולא יתכן שיעמדו במצבן הנוכחי. ההתחדשות העירונית תיתן איכות חיים טובה ומענה לכלל הבעיות". אמר השר גלנט במושב המליאה המרכזי של הכנס.
"יש לשנות את כיוון החשיבה מתכנון נקודתי לתכנון אזורי. יחד עם מנהל התכנון הנענו את התכנית האזורית הראשונה לנפת אשקלון. לקחנו על עצמנו לא להקים במרחב זה עיר נוספת, לפתח את קרית גת וקריית מלאכי, לפתח מאוד את הקישוריות, כבישי הרוחב, להסיט אוכלוסיה מזרחה ולהשאיר מחוץ לערים הקיימות שטחים פתוחים. זה חידוש והסתכלות זו צריכה להיות מיושמת גם לאזורים אחרים".
לגבי הבנייה במגזר החרדי אמר גלנט " אתמול אושרה תכנית המתאר לרכסים 30 שנה אחרי תחילת התכנון. זה לא יעלה על הדעת ונובע מדיספרופורציה של הכוחות הפוליטיים במרחב. לא יכול להיות שבאותו אזור משפחות חרדיות יגורו במחסנים ואחרים יגורו על 30 דונם. יש פה אוזלת יד כי כל הסיפור הוא הזזה ב30 עד 50 מטר של קו התיחום של הישוב שמישהו שרטט לפני 30 שנה. באוכלוסייה החרדית קידמנו הסכמי גג, דוגמת בית שמש. העברנו בקבינט הדיור החלטה ל-3,500 יחידות דיור במודיעין עילית על קרקע פרטית עם כל הקשיים שיש שם, וחתמנו על הסכם גג באלעד".
"אנו מתכננים גם 200,000 יח"ד למיעוטים, בעיקר ערבים. חתמנו 13 הסכמי גג ו-54 הסכמים נקודתיים עם רשויות ערביות. בנוסף מתוכננת עיר ערבית ראשונה שתיבנה באזור ג'דידה מאכר. יחד עם מנהל התכנון אנחנו יוזמים לראשונה תחרות למתכננים בנושא של בנייה רוויה במגזר הערבי. לא יכול להיות מצב שהאוכלוסייה הערבית הרגילה את עצמה ואת השאר שהם יודעים לחיות רק על הקרקע, המשאב הזה לא קיים וניתן לנסוע לקהיר ולראות זאת גם שם. היתה במגזר הערבי בעיה קשה של חוסר תכנון, וחשיבה שאם קו התכנון של הישוב הערבי יהיה מצומצם לא יחרגו ממנו, מה שאנו מקבלים זה מצד אחד פריצה של הקו ומצד שני אוכלוסיה ערבית שנאלצת לחפש לעצמה מקום בישובים יהודים כששתי האוכלוסיות לא רוצות לגור בסמיכות. לכן אנו מרחיבים את השטחים הכחולים ומתכננים בניה גבוהה על אדמות מדינה".
עדנה לרמן, יו"ר איגוד המתכננים דיברה על חובתם של המתכננים להקשיב היטב לקולות שנשמעים מכל עבר. "אנו נמצאים במציאות לא פשוטה. הגידול הדמוגרפי והפיתוח מעמידים אותנו בפני אתגרים משמעותיים.
תכנון עירוני הוא רב שלבי לא כמו תכנון בניין, הוא נמשך לאורך זמן וצריך להשאיר מקום לתוספות ושינויים שיתאימו לצרכי העתיד. בעולם כולו מתרחשים שינויים המשנים את תמונת העולם בקצב הולך וגובר. תהליכים אלו משפיעים על עתידנו ומחייבים תכנון צופה עתיד בעוד שהתכנון היום הוא תכנון בתנאי אי ודאות".
דלית זילבר, ראש מינהל התכנון, דיברה על האתגרים העומדים בפני המינהל "אחרי השנים המאוד אינטנסיביות בהן דיברו על ניסיון למלא את האינוונטאר וכל מה שהיה על המדף קודם, עכשיו אנו צריכים במקביל לעבוד גם על האסטרטגיה למדינה שאמורה להכפיל עצמה. צריך להפוך את התכנית האסטרטגית מאוסף פעולות נפרדות למהלך משולב ומתואם. אנו חוגגים 70 שנה למדינה וצריך לטפל בהזדקנות, צריך תכנית מתאר ארצית לבתי חולים, כי גם מערכת הבריאות לא בנויה להכפלת מספר התושבים. תחום האנרגיה הוא צרכן שטחים נרחב וחייבים לטפל בנושא ובין היתר לעבור למנהרות תשתית. צריך לטפל בראיה נרחבת יותר בנושא האופניים. השר שם בדבריו דגש על התחדשות עירונית, צריך לזכור שבעלי הבית בהתחדשות עירונית הם התושבים, אנו צריכים לדאוג להיבטים חברתיים, לדרוש דוחות חברתיים לקבלת אינדיקציה לאורך החיים של התכנית, ליצר חקיקה לקרנות תחזוקה למגדלים (פנסיה למגדלים)".
