תחום הדיור החברתי עובר בשנים אלה שינויים משמעותיים, לאור ההכרה שהולכת ומחלחלת בדבר הצורך במדיניות דיור שבתוכה ניתן יהיה לשלב כלים מעולם הדיור החברתי. לרשימה זו, הממוקדת בתכנון דיור חברתי, שתי מטרות מרכזיות – הראשונה היא להציג את ההגיונות לגיבוש מדיניות דיור חברתי וכן את הביטויים הראשונים ליישום מדיניות מעין זו במספר רשויות מקומיות. המטרה השנייה היא להציג ולהסביר את האפיקים הזמינים היום לתכנון של דיור בהישג יד, כחלק מרכזי מארגז הכלים לדיור חברתי. דגש 1 מיוחד יינתן לשינויים המשמעותיים ברגולציה של דיור בהישג יד מהעת האחרונה.

תמ"א אחת נערכה על-פי החלטת הממשלה )2012'' :)עקב ריבוי תכניות המתאר הארציות, נעדרות בהירות, כוללות סתירות...''. ולפיכך: ''להביא לתכנית אחת, שתאחד את כלל תכניות המתאר... פשוטה ובהירה''. בראש התכנית עומד פרק כללי ובו עקרונות, הגדרות וסדרי-תכנון, המשותפים לכל פרקי התכנון הארצי. התכנית מאחדת תכניות מתאר ארציות, בנושאי שטחים פתוחים: יערות, שמורות-טבע, נחלים, חופים... ובנושאי תשתיות: מים, אנרגיה, דרכים... שפת התכנית פשוטה וקלה, שווה-לכל-נפש, נמנעת מפרטים ונוקטת כללים אשר ניתן להסיק מהם, ולהשליכם על מקרים פרטניים. תמ"א אחת מתווה שביל-זהב בתכנון הארצי - המשלב צרכי פיתוח ושימור. אישורה מסמן בגרות ובשלות בשיח-התכנוני, הקשבה הדדית, גישור והשלמה בין מתחים. התכנית הוסיפה למעלה מ-700 אלף דונם שטחים פתוחים מוגנים, בתמיכת משרדי השיכון, האנרגיה והתחבורה. במקביל נמתחו תשתיות ארציות, בתמיכת הארגונים הירוקים. וכולם כאחד שמו לנגד-עיניהם את צרכי המדינה בכללה, ולאו-דווקא את התחום עליו הם אמונים. תמ"א אחת התנחלה לא רק על דפים וניירות, אלא גם ובעיקר - בתודעה. בשנות עריכתה נטלו בה חלק עשרות מתכננים, שנחשפו לשפתה ולדרכה. תכניות הנהגות היום במוסדות-התכנון, מאמצות את שפתה - צלולה, בהירה ותמציתית, כל אלו עשויים להקנות למערכת התכנון הישראלית פנים חדשות ורוח חדשה. תמ''א אחת אושרה בישיבת הממשלה .12.1.2020 ביום תמה הכנת תמ"א אחת ולא נשלמה. תכניות רבות מצפות לבוא בשעריה. יש לקוות כי המהלך יימשך, וכל תכניות המתאר הארציות תגובשנה במתכונתה ובשפתה.

למעלה מ 70,000- יחידות דיור אושרו לביצוע במסגרת התחדשות עירונית באסטרטגית פינוי-בינוי, תכנית שיזם וקידם משרד הבינוי והשיכון וכיום מנוהלת באמצעות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בישראל. בכל יום מתבצעים במדינה תכנון ובנייה של פרויקטי החידוש העירוני בהיקפים רחבים, אך אין בידינו ידע מבוסס על השפעות התכנית. מאמר זה מדווח על מחקר הערכה ראשון מסוגו, המכוון בעיקרו להשפעות החברתיות של פרויקט החידוש. המתודולוגיה כוללת הגדרה ייחודית של המושג 'הוגנות חברתית', המותאם להקשר של מגורים, מדידת תפוקות/תוצאות/השפעות של התכנית, והערכה של פרויקט החידוש העירוני בשלושה מעגלים חברתיים-מרחביים: מעגלי התושבים בשכונה/מתחם, התושבים בעיר והתושבים במדינה. מחקר אמפירי בוצע במתחם הראשון אשר פונה, נהרס, נבנה ואוכלס במסגרת פינוי- בינוי. בקרית אונו, בשיכון 'שאול המלך' הוותיק נהרסו 174 דירות קטנות, ובמקומן נבנתה 'אונו הירוקה' עם 530 דירות חדשות ומרווחות ב 11- בניינים. ראיונות מפורטים עם תושבים בבתיהם, תושבים ותיקים וחדשים, איפשרו להעריך תועלות ועלויות מנקודת ראותם, בדגש על הוותיקים שפונו ועברו לדירות החדשות. נמצא שעבור רוב בעלי הדירות מקרב הוותיקים, התועלות - בעיקר הכספיות - היו גבוהות, כולל בעלי דירות שאינם גרים באונו הירוקה. גם חלק מדיירי השיכון הציבורי יצאו נשכרים. אך שוכרים מבעלי בית פרטיים נדחקו ממקומותיהם ויצאו אל שוק דיור בו המחירים הולכים ומאמירים; תושבים אלו 'שקופים' מבחינת מערכת התכנון. מבחינת תושבי העיר, התייחסנו ל'כושר הנשיאה' - מוכנות העיר לזרם התושבים החדשים, וגם להשפעה על )אי(זמינות של דיור בר-השגה. ממצא מעניין במיוחד ברמה זו מלמד שהעול הנופל על העיר גדול בהרבה מזה שהיה חזוי בהתאם ל'מכפיל'; למרות שהיחס בין דירות שנהרסו לדירות במתחם החדש הוא 1:3 , בפועל היחס שנמצא בין משקי בית של ותיקים למשקי בית חדשים הוא 1:8 . יתר על כן, משקי הבית החדשים גדולים יותר, רובם עם ילדים צעירים בגילאי חינוך ובעלי הרבה יותר מכוניות, יחסית לוותיקים. ממצאי ההשפעות מאקרו, במעגל המדינה, מתייחסות להרחבת הפערים החברתיים-כלכליים בין בעלי דירות למי שאין דירה בבעלותם וגם בין תושבי המרכז לתושבי הפריפריה. המאמר מסתיים בארבע קבוצות של המלצות, המכוונות למקבלי החלטות בסקטור הציבורי, בדבר: הגדלת ההוגנות החברתית של פרויקטים; סיוע לעיריות כדי שתובלנה פרויקטים בתחומן; הוזלת עלויות של פרויקטים; ושיפור הבנייה, באמצעות חדשנות תכנונית-אדריכלית, שאינה מייקרת ואף מוזילה את עלויות ההתחדשות העירונית.